| |
|
לקראת סיום התיכון, בתוך מסגרות השירות ולאחריהן, מקצינות השאלות של מי אני? מה אני רוצה? והשאלה המתרחקת יותר ממקום הרצון והשמחה, ולכן מבלבלת יותר – מה אני יכול?
העולם הנפתח בפני צעירים כיום הוא מאפשר יותר. יש יותר מקום ליצירתיות ויוזמה. מסגרות מסודרות כאקדמיה ותעסוקה רציפה מאבדות מההגמוניה שלהן. מצד שני - זו מציאות מאתגרת ומורכבת יותר.
אני פוגשת צעירים, שהולכים לאיבוד מאובדן הקול הפנימי, המנחה, ומאימת אפשרויות הבחירה. לעיתים, יש כאן קשיים מוקדמים יותר המעצימים את ההשתלבות בעולם הגדול – דימוי עצמי בעיתי, קשיים חברתיים, פרידות שלא עובדו, קשיים במסגרת המשפחתית, דימוי עצמי לימודי הקשור ללקויות למידה ולחוויות בביה"ס ועוד.
פעמים רבות אני שואלת "מה תרצה לעשות כשתהיה גדול" גם מבוגרים. העתיד הקרוב והרחוק פתוח גם בפני מבוגרים, בוודאי כיום, כשתוחלת החיים עולה, קרירה שניה מקובלת, ובשיח החברתי רווח המושג מימוש.
תמיד אפשר לשנות דפוסי חיים והתנהגות. התחושה העמוקה המיטיבה של משמעות, של מקום של אמת, חזרה לעצמי, היא ממלאה ומספקת, אף אם תוחלת החיים האישית לא נתפסת כארוכה.
בשינויים כאלו כדאי להתחיל כמה שיתר מהר ,ובצעדים קטנים ופשוטים. הנפש תודה לכם מידית בתחושה טובה של חזרה הביתה.
פעמים רבות האיתותים, שמשהו השתבש, הם העדר שמחה והנאה, העדר אנרגיה, העדר יוזמה, אי זיהוי "מה אני רוצה", הפרזה או מיעוט בשינה או באכילה, עליה בתחלואים הפיזיים. בשפת הרחוב ידובר על דכאון, אך כדאי לא לקפוץ לתויות. "דכאון" הוא פעמים רבות דיכוי האני.
אני ממליצה להעזר בפעילות גופנית פשוטה. היום ידוע ומוכח, בחוגי הרפואה, כי פעילות גופנית מפרישה חומרים, אנטי- דיכאוניים, וללא תופעות הלוואי של התרופות.
בתפיסה הרוחנית דכאון הוא העדר תנועה, תנועה במובן הרחב , המטאפורי, של תנועה בחיים. הדברים עולים בקנה אחד. סתם הליכה פעם ביום, או כשתחושת הקושי מציפה תעזור. כמובן בחוץ, רצוי בכמה שיותר ירוק וטבע.
אפשר להיעזר בכתיבה אינטואיטיבית, אסוציאטיבית, כזו שכותבים בה את הדיבור הפנימי. אין חשיבות לתוצר ולאסטטיקה, רצוי בשפת אם. אפשר אפילו לזרוק אח"כ. היצירה קשורה ומעירה את הרציה. כל עשיה יצירתית תהיה מבורכת. אין חשיבות לתוצר ,אלא לעצם היצירה.
תמיד אפשר לשנות דפוסי חיים והתנהגות. התחושה העמוקה המיטיבה של משמעות, של מקום של אמת, חזרה לעצמי היא ממלאה ומספקת אף אם תוחלת החיים האישית לא ארוכה.
שינויים כאלו כדאי להתחיל כמה שיתר מהר ובצעדים קטנים ופשוטים. הנפש תודה לכם מידית בתחושה טובה של חזרה הביתה.
יש הרבה מה לעשות. זהו תהליך, והכי חשוב להניעו. נוכל להפגש ולבדוק מה רצית כילד/ה? נשוחח, נעזר בעוד טכניקות. לאט לאט יעלה הרצון ועימו החיוניות והשמחה, הדרך נפתחת מכאן.
|
