טראומה

אובדן יכולת ההנאה, המנעות ממקומות ומצבים מסוימים, פלאשבקים, הסתגרות, כעס ותוקפנות, קהות וניתוק רגשי - כל אלה הם סימפטומים המלמדים על תגובה פוסט טראומאטית, גם אם אינכם יודעים להצביע ישירות על החוויה הטראומאטית המקורית.

מדובר בתחושות מטרידות הפוגעות משמעותית באיכות חייכם. אבל למרבה המזל, המחקר והטיפול המקצועי בפוסט טראומה התקדם רבות בשנים האחרונות. כיום קיימות שיטות מתקדמות ומוכחות לטיפול קצר וממוקד העשוי לשפר את איכות חייכם מאוד. - למשל עבודה עם תנועות עיניים (EMI), חשיפה מבוקרת (PE) ועוד. באופן אישי אני ממשיכה להתעדכן מקצועית בתחום חשוב ומתפתח זה.

שיטות אלה עשויות לסייע גם במקרים בהם יש מקור טראומאטי לסימפטומים של חרדה ודיכאון. גם החווים אובדן עלולים לפתח תגובה פוסט טראומאטית. לעיתים המוות הוא פתאומי, או תוצאה של תאונה. גם טיפול מתמשך בחולה עשוי להיות עמוס בזכרונות וחוויות טראומטיות. ההבנה, כי מדובר בתגובה נפשית המכילה גם תגובה לטראומה, ולא רק עומס רגשי המתלווה לפרידה ולאבל, היא מורכבת, ולעיתים אף "מפוספסת".

"טראומה/אובדן....מה זה משנה?" תשאלו – ובכן טעות באבחון עלולה להוביל לטעות בטיפול, ולהארכתו. בנסיבות אלה במיוחד, אין לכם את המשאבים לכלות תקופה ממושכת בטיפול שאיננו רלוונטי ואפקטיבי עבורכם.

פעמים רבות בכדי להגיע לעיבוד האבל, לעבודה רגשית על אובדן, המאפשרת חזרה לחיים, יש להתחיל מעבודה על החוויה הטראומטית.
הנטייה השכיחה בחוויה של טראומה היא לעשות "ויברח" - להימנע מחשיפה לגירויים המזכירים את החוויה הקשה. מחקרים מלמדים הפוך מכך- חשיפה הדרגתית ומבוקרת, תחת הנחיה ותמיכה, מאפשרת את עיבוד החוויה וחזרה לחיים.

אם אתם סבורים כי אתם סובלים מהקשיים המתוארים, אל תחכו, פנו לטיפול. אפשר להיטיב באופן משמעותי את איכות חייכם. אשמח לעזור.